Kategorien
keine

חופשה בישראל: מסע אישי בין מקומות, טעמים וזיכרונות

אני זוכר את הפעם הראשונה שיצאתי לחופשה בארץ בלי תכנון קפדני — רק תיק קטן, מפה ראשונית ותחושת סקרנות. זה היה חוויה שהשתרשה בי, וכשאני חושב על חופשות בישראל היום, אני מוצא שהן מלאות ב“רגעים קטנים“ שמשלבים טבע, אנשים וקריאה קלה על החוף. מתוך ניסיון אישי אני יכול לומר שהשילוב של טיולים קצרים, מסלולי טבע ומקום שקט לקרוא בו יכול להפוך חופשה רגילה לחוויה בלתי נשכחת.

התחושות הראשוניות: למה אני חוזר לישראל לחופשה

כשאני חושב על חופשה בישראל, מה שבא לידי ביטוי קודם כל זה האינטנסיביות הרגשית של המקומות — הריח של הים התיכון בבוקר, הרוח המדברית שחותכת את פניי בערב, והשיחים הקטנים עם אנשים בשווקים. אלו חוויות שלא תמיד ניתן לתכנן, הן קורות. בחופשות האחרונות שלי ניסיתי להיות פתוח יותר להזדמנויות האלה, ותמיד לקחתי איתי ספר קל לקריאה בנסיעות היומיות — לפעמים זה היה רומן, לפעמים מדריך. כשמדובר בספרות מסוימת, מצאתי את עצמי נהנה גם מחקירה של דמויות ומצבים: עד כדי כך שמעבר לטיולים, מצאתי עניין בכתיבה ובקריאה שמוסיפה שכבה אחרת למנוחה. למשל, קראתי מאמרים על עולמות וסביבות ברומנים אירוטיים שפתחו אצלי רפרטואר של רעיונות לקריאה בערב בחדר המלון.

חוויות אישיות לאורך הטיול

יש חוויה שכל פעם חוזר על עצמה: היציאה המוקדמת בבוקר בשביל להימנע מהחום, עצירה בבית קפה שכונתי, שיחה קצרה עם בעל החנות על ההמלצות המקומיות, ולפעמים — עצירה בלתי מתוכננת בחוף קטן שלא הופיע במפות התיירים. אני מתעד את הדברים האלה ביומן קטן, וכשאני קורא את הרשימות כעבור חודשים אני מתמלא נוסטלגיה. אלו דוגמאות של חוויות אישיות שנוצרו שם בשטח, ולא משהו שניתן לחזות מראש.

דוגמה קונקרטית — יום בירושלים

יום אחד החלטתי להקדיש לירושלים יום שלם בלי לוח זמנים קשיח. התחילתי בביקור בעיר העתיקה, קפה קטן בשוק מחנה יהודה, ואז הליכה ארוכה על חומות העיר. באמצע היום ישבתי בפינת רחוב שקטה וקראתי על איך לכתוב סצנות בצורה אפקטיבית — רעיונות של סצנות שנובעות מהתצפית האנושית על דמויות שונות. אני זוכר שקראתי מאמר על Writing Erotic Scenes Effectively שלא רק שיפר את ההשקפה שלי על כתיבה, אלא גם נתן לי כלי להבין דמויות שהשפע האנושי סביבי עורר בי.

מקומות שאהבתי במיוחד

  • הגליל העליון: מסלולי הליכה ירוקים, מפלים קטנים וכפרים עם אוכל ביתי מעולה.
  • ים המלח: תחושת אפס כבידה וזריחה שאי אפשר לשכוח.
  • עכו היפה: שווקים עתיקים, טחנות רוח ושקט לפעילויות יצירה.
  • חוף תל-אביב: ערבים שוקקים, מוזיקה וברים קטנים לצד חופי רחצה מסודרים.

בכל אחד מהמקומות האלה היה לי רגע של תובנה — לפעמים זה הגיע דרך מפגש עם דמויות מקומיות, ולפעמים דרך ספר שקראתי בזמן מנוחה קצרה על ספסל בפארק. פעם בחוף בצפון קיבלתי המלצה על סיפור ששמרתי לקריאה בערב, ובסופ“ש הבא מצאתי את עצמי טובע בספר שעסק בקווי עלילה פופולריים — מה שהוביל אותי לקריאת עוד על Popular Plotlines in Erotic Novels והבנה של אילו מוטיבים חוזרים ומשפיעים על הרגש והסקרנות שלי בזמן חופשה.

עצות מעשיות מניסיון אישי

אני מרבה לתת לעצמי כל פעם לפני חופשה קטנה מדריך קצר של „מה לנסות“ — דברים שלמדתי מתוך ניסיון אישי ומתאימים לטיפוסי חופשה שונים:

  • טיסות קצרות או נסיעות ברכב: ארוזו תיק יום עם בקבוק מים, כפכפים קלים, וכובע. זה מציל אותי מכל מצב חם או גשום.
  • מקומות לינה: אם אתם מחפשים שקט, חפשו חדרים עם חלון שמסתכל על טבע ולא סמוך לרחובות סואנים.
  • אוכל: תמיד כדאי לשאול מקומיים איפה לאכול — המלצות שוקיות מובילות לעתים למקומות הכי מקוריים.
  • קריאת ערסלים: הביאו ספר או טאבלט לקריאה קלה — קריאה בזמן חופשה מעשירה את החוויה ומספקת מנוחה.

וכמובן, טיפים מעשיים שאני מציע כחלק מ»טיפים לחופשה בישראל« שצברתי לאורך השנים: כדאי להזמין מראש בתקופות השיא, לקחת גמישות בלוחות זמנים ולשמור מקום להפתעות. אלה הדברים שהופכים חופשה לחוויה אמיתית ולא רק רשימת אתרים מסומנים במפה.

יתרונות וחסרונות מנקודת מבט אישית

מנקודת המבט שלי, החופשות בארץ נוטות להיות עשירות באינטנסיביות תרבותית אך לעתים דחוסות מדי בלוח זמנים של עונות תיירות. היתרונות כוללים קרבה, מגוון גיאוגרפי ואפשרות לחזור הביתה בלילה אם צריך. החסרונות יכולים להיות עומס תיירותי בעונת השיא, מחירים גבוהים בעונה ומזג אוויר בלתי צפוי. אני לומד בכל פעם לאזן בין תכנון חכם ליכולת לוותר על הרצון „לראות הכל“.

דברים קטנים שהופכים חופשה למוצלחת

יש כמה פרטים קטנים שאני משתדל לא לשכוח:

  • כרטיס נטען לתשלום בתחבורה ציבורית — חוסך זמן וכאב ראש.
  • אביזרים לטלפון שצילמתי איתם רגעים רגעיים — מטען נייד, כבל, וחצובה קומפקטית.
  • ספרון קטן לכתיבה — תיעוד של חוויות אישיות כמו שיחות עם זרים, ריחות ופריטי אוכל שלא אשכח.

הדגשים האלה לא נשמעים דרמטיים, אבל הם הבדל גדול בין חופשה שמרגישה מלאת חיים לבין חופשה שמסתיימת בתחושת לחץ. אני תמיד נזכר ברגע שבו שכחתי את המטען הנייד בחוף — אפילו חיסרון קטן כזה שינה את הטון של היום.

איך לתכנן חופשה לפי מצב רוח

אני למדתי להתאים חופשות לפי מצב הרוח. אם אני צריך שקט — אני אבחר מקום פחות תיירותי עם נוף פתוח. אם אני רוצה להרגיש עירונית ולחוות חיי לילה — אבחר בתל-אביב. אם אני מחפש השראה לכתיבה או קריאה — מקום עם נוף טבעי ושקט יעשה את העבודה. המפתח הוא להגדיר לאן אני רוצה להגיע רגשית ולא רק גיאוגרפית.

מסקנות ותובנות אישיות

בסוף כל חופשה אני מוצא את עצמי חוזר עם שילוב של זיכרונות קטנים ורעיונות גדולים. ניסיון אישי לימד אותי שהדבר החשוב ביותר הוא לא מה אתם מסמנים על המפה, אלא איך אתם פותחים את עצמכם לבלתי צפוי. חופשה בישראל יכולה להיות כל מה שתרצו—הרפתקה טבעית, חופשה רומנטית או זמן שוב להרהר בכתיבה ובקריאה. עבורי, היא תמיד מסתכמת בתחושה של שקט פנימי אחרי יום מלא גירויים, וביומן מלא ברשימות על מה לנסות בפעם הבאה.

FAQ

האם יש לי טיפים ספציפיים להזמנת לינה בתקופות שיא?

כן. אני תמיד מזמין לפחות חודשיים מראש בעונת הקיץ, ובודק מדיניות ביטול גמישה. אני מעדיף מקומות עם דירוגים עדכניים וביקורות שמזמינות אותי לקרוא חוויות אישיות של אורחים קודמים — זה עזר לי להימנע מאכזבות.

איך אני מתמודד עם עומס תיירותי במקומות הפופולריים?

אני בוחר לצאת מוקדם בבוקר או מאוחר בערב, לחפש מסלולים חלופיים ולנסות את השכונות הפחות מוכרות. בחגים אני מעדיף לשלב אתרים עיקריים עם נקודות פחות מתויירות כדי לא להרגיש שקוף בתוך המון.

מה אני לוקח איתי בכל חופשה שאי אפשר לוותר עליו?

כמובן מטען נייד, נעלי הליכה נוחות, בקבוק מים איכותי וספר אחד לפחות — לפעמים זה ספר קל לקריאה והפעם זה חלק בלתי נפרד מהחוויה. זהו חלק מהטיפים שלי שנולדו מתוך טעויות קודמות.

איך להחליט האם לקחת רכב שכור או להסתמך על תחבורה ציבורית?

אני שוקל את משך החופשה והיעדים: אם התכנון כולל כמה נקודות מפוזרות בצפון או בדרום — רכב שכור משתלם ונוח. אם אני מתכוון להישאר בעיר או לטייל במסלולים קרובים — תחבורה ציבורית ולעתים אופניים יכולות להספיק ולחסוך כאב ראש.

כיצד בוחרים ספרים או פעילויות שמתאימות למצב רוח של חופשה?

אני בדרך כלל בוחר ספרים קלים לקריאה ערב, ומדריכים או מאמרים מקצועיים לימים בהם אני מרגיש יותר יצירתי. אני מעדיף גיוון: ספר אקטואלי, רב-שימוש לכתיבה ומדריך מקומי לסיורים. זהו חלק מהחוויה שלי שמביא איזון בין מנוחה לפעילות.

מה הטעות הכי גדולה שעשיתי בחופשה אחת וכיצד למנעה?

פעם שכחתי להזמין לינה בסוף שבוע ארוך והייתי נאלץ למצוא פתרונות יצירתיים ברגע האחרון — זה דרש אותי להתפשר על איכות ושינה. מאז אני לומד להזמין מראש ולשמור מעט גמישות בלוח הזמנים כדי להימנע מלחץ מיותר.

Kategorien
keine

חופשה בישראל — זיכרונות, טיפים וחוויות אישיות

אני זוכר את הפעם הראשונה שבה החלטתי לקחת חופשה בארץ — לא טיול עסקים קצר, אלא חופשה שלמה להאטת הנשימה. זה היה רגע שבו רציתי להרגיש שוב את השמש, את הרוח מן הים, ולהתמסר לרגעים קטנים. בכתיבה הזו אני משתף ניסיון אישי, חוויות אישיות וזיכרונות שנשארו איתי מאז. אני כותב בגוף ראשון כי זה מה שאני: אדם שהולך לישון עם ריח של ים באף ומתעורר עם רשימת מקומות לחזור אליהם.

איך הכל התחיל — ההחלטה לצאת לחופשה בישראל

ההחלטה לצאת לחופשה בישראל הגיעה אחרי תקופה עמוסה בעבודה. רציתי חופש שידגיש את הפשטות: הליכה בחוף, ארוחה לא מתוכננת בשוק, וקפה שנמהל בשיחה ארוכה. הניסיון האישי שלי אומר שהמפתח לחופשה מוצלחת בארץ הוא לפנות לעצמך זמן אמיתי — לא להיסחף לאטרקציות רשמיות, אלא לתת ליום להימתח לפי הקצב שלך.

הדברים הקטנים שעושים את ההבדל

לפעמים זה פרח קטן על המדרכה, לפעמים זו חנות קטנה בשוק מחנה יהודה בה הגעתי במקרה. בשוק הזה למדתי להקשיב — לריחות של תבלינים ומאכלים — ולבחור ארוחות לפי מצב הרוח. אפילו לקחתי פסק זמן פשוט לשבת על ספסל ולראות את האנשים עוברים. שם נולדו חלק מהזיכרונות החזקים שלי.

חוויות מקומיות שאסור לפספס

במהלך החופשות שלי בישראל יש מקומות שאליהם אני חוזר שוב ושוב. הרצועה של תל אביב בשקיעה, הבילוי הקטן בצפת בלילות, הרחובות של עכו עם ההיסטוריה והמטבח המזרחי. אחד הדברים שמפתיעים אותי בכל פעם מחדש הוא השפע של טעמים ותבלינים בשווקים — זה מביא איתו חוויה חושית שמלווה אותי עוד ימים אחרי החזרה הביתה. כשאני חושב על זה, אני מוצא קשר בין המקום שבו אני נמצא לבין הניחוח שבפיה של העיר.

כשאני מסתובב בשוק, אני אוהב לעצור ליד דוכנים של תבלינים ולשמוע סיפורים על תערובות שנמסרו מדור לדור. זה מזכיר לי כמה אוכל הוא חלק מתרבות ומחוויות. בתור אחד שמתעניין גם בפן הבריאותי והרומנטי של האוכל, מצאתי פסקאות מעניינות על תבלינים שמשפרים את האווירה והאינטימיות — לפעמים זה היה מידע שרשמתי בטלפון, וכך צמחו לי טיפים פרקטיים לשילוב טעמים בארוחת חופשה רומנטית. לדוגמה, כשאני מדבר על תבלינים בהקשרים תרבותיים, אני נזכר בקפיצה למאמרים שעסקו ב-תבלינים במרכולים ובשווקים, שם ראיתי דוגמאות שונות לתבלינים שמשולבים בחיי היום-יום של תרבויות שונות.

דוגמה קונקרטית משוק

לפני כמה חגים ישבתי ליד דוכן זעתר קטן וקניתי שקית קטנה. הבעלים נתן לי טיפים איך לאחסן את התבלינים בבית ואפילו איך להכין תערובת פשוטה של שמן זית וזעתר לארוחת בוקר רומנטית בחופשה. זה היה אחד מהרגעים הקטנים שהפכו למסורת שלי בחופשות הבאות.

טיפים פרקטיים למטיילים

אני אוהב להכין רשימת דברים לפני כל חופשה, אבל אני משאיר מקום לשינויים. יש לי כמה עקרונות שאני משתף מהרשימה האישית שלי: ארוזו בגדים שקל לשכפל, תכננו לפחות יום של „אף-תוכנית“, בדקו מזג אוויר ונסו להיות גמישים. הטיפים לחופשה בישראל שלי נולדו אחרי שנים של טעויות—כולל נסיעה לאילת בחורף בלי משקפי שמש ולילה של חיבור חשמלי לטעינה שלא עבד—וזה גרם לי ללמוד לחפש פתרונות במקום להתעצבן.

  • תכנון כללי: מרכזו מסלול גמיש ואל תעמיסו יותר מדי ביום.
  • תחבורה: רכבת וקווי אוטובוסים יעילים בין ערים גדולות; לשכונות קטנות כדאי לשכור רכב או לבדוק תחבורה מקומית.
  • ארוחות: חפשו מסעדות קטנות בשכונות — שם בדרך כלל האוכל אותנטי ומחירים הוגנים.
  • בגדים ונוחות: נעלי הליכה טובות הן חובה; גם בקיץ יש לילות קרירים באזורי ההרים.

טיפים קולינריים

אני תמיד ממליץ לשלב ביקור בשוק עם סיור טעימות — זה מחדד את ההנאה מהאוכל. אם מישהו מעניק לכם דגימה של רוטב עם פלפל חריף, תנסו — זה יכול להיות הזדמנות להכיר טעמים חדשים. בנוסף, כדאי להיות פתוחים לנסות שילובים מקומיים של תבלינים, כי לעיתים תערובות מקומיות משדרגות אפילו מנה פשוטה. כשחיפשתי מידע על תבלינים שמשפרים את האווירה, נתקלתי גם במאמרים העוסקים ב-תבלינים לשיפור התשוקה, וזה הוסיף לי זווית מעניינת על הקשר בין אוכל, חושניות ואנרגיה.

חוויות אישיות שאי אפשר לשכוח

יש לי זיכרון חזק מטיול בגליל שבו בצהריים פשוט עצרנו ליד חורשה, פישלנו עם מצרכים שקנינו בשוק ועשינו פיקניק. הריח של הלחם הטרי, של הגבינה הכבשה והעגבנייה הצלולה — זה רגע שנשאב לכל עונה בחיי. אני תמיד מספר את הסיפור הזה כחלק מהניסיון האישי שלי, כי זה מדגים איך חופשה יכולה להרכיב חוויות פשוטות לבלתי נשכחות.

בחופשות שלי אני גם נתקל ביתרונות וחסרונות: היתרון הוא הגמישות והעושר התרבותי; החיסרון יכול להיות עומס תיירים בעונות שיא או תקלות לוגיסטיות קטנות. אני מנסה לתת דוגמאות קונקרטיות כיאה לניסיון אישי: פעם אחת היינו בתור לאטרקציה בעיר ים-תיכונית במשך שעתיים כי הייתי בטוח שמשהו שווה את ההמתנה — בסוף גילינו שהכי היה כדאי פשוט לשבת בבית קפה סמוך וליהנות מהאווירה.

עצות בריאותיות וטיפולים קטנים לחופשה

אני שם לב שעבורי חופשה טובה כוללת גם שמירה על הגוף: די שינה, מים והרבה הליכות קצרות. מעבר לכך, מצאתי עניין בתבלינים ששומרים על אנרגיה ואפילו משפיעים על מצב הרוח. קראתי במקורות שונים על תבלינים שמשולבים הן בטעמים והן בתרבות כמשפרי מצב רוח, ולכן שילובם בארוחה יכול להרגיש טבעי ומעודד אינטימיות. בעקבות חיפושים קראתי גם על מגוון עקרונות של שימוש בתבלינים לצרכים מיוחדים, כגון בריאות מינית — והמאמרים הללו חידדו אצלי נקודות מעשיות שאפשר לנסות בארוחת ערב זוגית.

כדי להעמיק בנושא, בדקתי מקורות שונים שמרכזים ידע על תבלינים והשפעותיהם, כולל דפים שעוסקים באופן ממוקד בשימוש לתמיכה בריאותית. גיליתי שישנם דפי מידע המתמקדים ב-תבלינים לבריאות מינית, וזה נתן לי נקודות התייחסות נוספות לשילוב בטעמים במהלך החופשה.

דברים קטנים שמוסיפים אמינות

כשאני כותב על חופשה, אני משתדל לציין פרטים קטנים: שם בית הקפה בו ישבתי, השעה המדויקת שבה הגעתי לחוף בשביל לראות זריחה, או איך קיבלתי המלצה מדייר מקומי על מסעדה כפרית. אלה הפרטים שנותנים לקורא תחושת מציאות — והם גם עוזרים לי לזכור את הטעמים והרגשות בדיוק רב יותר.

יתרונות וחסרונות מנקודת מבט אישית

מנקודת המבט שלי היתרונות בחופשה בישראל הם הברורים: קרבה, גיוון נופי ותרבותי, אוכל נהדר ונגישות. מצד שני, יש חסרונות: עומס תיירותי בעונות שיא, מחירים שמתחילים להתנפח בחגים, וזמני המתנה באטרקציות פופולריות. אני תמיד מאזן בין הרצון לראות הכל לבין הצורך לנוח, וזוהי למידה שנמצאת בתוך כל ניסיון אישי שלי.

  • יתרון: קל להגיע, יש מבחר נופי ואקלימי — חוף, הרים, מדבר.
  • חיסרון: תיאום זמנים בחגים דורש תכנון מוקדם.
  • פתרון פרקטי: הזמנת לינות מראש ויום גיבוי ללא תכניות.

מסקנות אישיות ותובנות

בחופשות שלי למדתי ששקט ושלווה הם לא תמיד עניין של מקום, אלא של בחירה. הבחירה להאט, להיכנס לשוק קטן, לשבת עם כוס קפה ולשמוע אנשים — אלו הבחירות שעושות את ההבדל. ניסיון אישי לימד אותי לוותר על המרוץ ולתת לחופשה להתרחש בקצב שלה. אני משתף את החוויות האישיות האלו כי הן נראות לי אמיתיות ויעילות עבור מי שמחפש חופשה שמשלבת רוגע, טעמים וקצת הרפתקנות.

לסיום, אני רוצה להזכיר שוב שאם אתם מתכננים חופשה בישראל, תשקיעו בזמן לקבוע לפחות יום אחד בלי תכניות. תביאו איתכם סקרנות, רצון לטעות וללמוד, וכמה תבלינים שתרצו לגלות — כי לפעמים סמל קטן כמו שקית זעתר יכולה להפוך לחוויה שמשמרת זיכרון לשנים.

שאלות נפוצות (FAQ)

כמה זמן לעשות חופשה בישראל כדי להרגיש באמת מחובר?

בעיני, חופשה של ארבעה עד שבעה ימים כבר נותנת תחושת חיבור טובה — מספיק זמן לראות עיר אחת או שתי-שלוש אטרקציות מרכזיות ולהכיל גם ימים של שקט. הניסיון שלי מראה שיותר מדי יעדים באותו שבוע מונע ממך להרגיש את המקום באמת.

מה כדאי לשים בתיק כשמטיילים בארץ בקיץ?

אני מעדיף קפידה על דברים פשוטים: כובע, קרם הגנה, בקבוק מים רב-פעמי ונעלי הליכה נוחות. בנוסף, תמיד נושא איתי מטען נייד וגרסה קלה של ערכת עזרה ראשונה. הטיפים לחופשה בישראל שלי תמיד כוללים הגנה מפני השמש ותכנון למשך היום.

איפה הכי מומלץ לאכול חוויה קולינרית אותנטית?

אני אוהב שווקים מקומיים, כמו מחנה יהודה בירושלים או שוק הכרמל בתל אביב. שם תמצאו דוכנים משפחתיים, ניחוחות תבלינים ושיחות עם בעל הדוכן — וזה כל מה שצריך לחוויה אותנטית. אני תמיד מזמין מנה מקומית ומנסה לדעת מי עומד מאחורי המשטח.

איך להתנהל עם עומס תיירות בעונות השיא?

לפי הניסיון האישי שלי, תכנון מוקדם הוא המפתח: הזמנת לינה מראש, הגעה לאתרים מוקדם בבוקר או בסיום היום, ובחירה באטרקציות פחות מוכרות יכולות להוזיל עליות ולתת חוויות רגועות יותר.

האם שילוב תבלינים בארוחות יכול להשפיע על האווירה של חופשה רומנטית?

אני מאמין שכן — אוכל הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה. בשילוב נכון, תבלינים יכולים להעשיר טעמים ולהוסיף תחושת חמימות ואינטימיות. מתוך ניסיוני, גם פשטות של לחם, גבינה ותערובת זעתר עשויה ליצור ערב מלא חיבור ושיחה טובה.

מה ההמלצה החשובה ביותר ממך לפני היציאה לחופשה בישראל?

ההמלצה שלי היא: קחו איתכם סבלנות וסקרנות. הניסיון האישי שלי לימד שאם את/ה מגיע/ה עם ראש פתוח ורצון לגלות, אפילו טעויות קטנות יהפכו לחוויות משעשעות ומעשירות.

Kategorien
keine

„Art“ in Japanese „Bijutsu“ Erasmus to Tokyo

by Taichi Nagasawa

Hello, this is Taichi.

I’m flying to Tokyo tomorrow for my exchange, and before I leave, I wanted to share a few thoughts.

There is actually no native Japanese word that fully matches the modern Western idea of „Art.“ If you take a look at dictionary, you will find out the word “bijutsu“ (美術), but this term was introduced during Japan’s modernization around 150 years ago, around the time of the Vienna World’s Fair. In Japan, craftsmanship has traditionally been valued more highly than the modern idea of fine art.

During the past four years in Vienna, I come to believe that artworks are simply part of daily life. For me, what matters most is not the final object, but the process of making.

At the same time, I understand that this way of thinking is not widely shared in Japan. Because of that, I no longer feel motivated to organize exhibitions or curate projects there.

Instead, I’ve recently found hope in workshops, because they focus on the act of making itself. Since this year, I’ve also been teaching at a art school in Japan.

That is why, I do Erasmus programme at Tokyo Geidai, I chose the Art Education Department instead of oil Painting (In Japan, art departments are usually organized by medium) The Art Education Department is closer to the questions I want to explore.

I believe art should be a means, not an end. Right now, my goal is to think about how making things can help us live healthier lives.

I’ll be back in Vienna at the beginning of February.

Have a nice holiday, and see you again!

Taichi

30.07.2026, Wien

Kategorien
keine

Manitoba, no regular meeting, to work and die in Vienna

Hello abstrakt people,

Tomorrow between 10 and 11 Holger Kalberg from the University of Manitoba would like to visit and connect with our Fachbereich.

It would be nice, if some of you will show up at their workspaces and say hello to him. 

Ich schätze, er spricht deutsch.

Because of several other activities – helpdesk, Aufnahmeprozedere etc. – there will be no regular class meeting on 19.5.26

In the evening Michaela is planning to go to the Finissage of 

To Work and Die in Vienna

With

Sigfried Anzinger / Christian Ludwig Attersee / Hanna Besenhard / Karolin Braegger / Éva Bodnár / Olivia Coeln / Maria Cozma / Connor Crawford / Albert Dietrich / Michaela Eichwald / Ernst Fuchs / Nik Geene & Hélène Fauquet / Bruno Gironcoli / Sophie Gogl / Hannah Hansel / Axel Huber / Helena Huneke / Evan Jose / Chantal Kaufmann / Nicola di Menna / Günther Möbius / Ariane Mueller / Ann Muller /Amy Dayan Ndiaye / Oswald Oberhuber / Laurids Oder / Noële Ody /Georg Petermichl / Rade Petrasevic / Lou-Anna Ulloa del Rio / Gabriele Rothemann / Jörg Schlick / Nora Schultz / Nino Stelzl / Josef Strau / Pol Summer / Marcus Wagner / Franz West/ Heimo Zobernig

Third Space

Mariahilferstrasse 74A
07.04. – 19.05.2026

Finissage, postponed
Saturday 23rd of May, 7-10pm

Maybe interesting

_____________________

Tips:

https://www.mak.at/programm/ausstellungen/christoph_schlingensief
FAZ Artikel von Claus Philipp https://archive.ph/dskx8
______________

v e r y
g o o d

https://www.deutschlandfunkkultur.de/das-verletzte-ich-zwischen-achtsamkeit-und-opferrolle-100.html

Kategorien
Alienation Kritik Material Praxis

Entprofessionalisieren statt proper applizieren



https://direct.mit.edu/octo/article/doi/10.1162/OCTO.a.539/135707/New-York-Real-Estate-and-the-Ruin-of-American-Art

https://www.artnews.com/art-news/artists/josh-kline-new-york-art-world-viral-essay-interview-1234780103/

„At White Columns back in 2010, Matthew Higgs championed the community of artists I was a part of when no one else was ready to do so. My point isn’t to drag the nonprofits. It’s about the importance of true artist-run spaces and about restoring agency to artists. It’s about what’s missing. There’s an important distinction between these institutional alternative spaces and real artist-run spaces. {…) In true artist-run spaces, the artists running them don’t check their identity as artists at the door. They don’t have to be professional.“

mich interessiert hauptsächlch der Aspekt: weg von den Institutionen, sich nicht andienen, nicht überlegen, was die wohl wollen und darauf hingerichtete Applications schreiben, um Unterstützung betteln, sondern umgekehrt: selber rausfinden, was man will und dabei die ganze Gegenwart einbeziehen aus eigenem Erleben heraus und daraus was machen. Eigene Räume. Machen, was es nicht gibt. Machen, was man will. das geht vielleicht nicht mehr in Städten wie New York, aber muß ja auch nicht. Andere Orte.

_________________
„American Artist, Jean-Michel Basquiat, Huma Bhabha, Black Quantum Futurism, Cecily Brown, Nicole Eisenman, Jason Fox, Nikita Gale, Georgia Gardner Gray, Josh Kline, Ella Kruglyanskaya, Carolyn Lazard, Guadalupe Maravilla, Paul McCarthy, New Red Order, Monira Al Qadiri, Farah Al Qasimi, Jesús Hilario-Reyes, Alicia Riccio, Tschabalala Self, Avery Singer, Tavares Strachan, Sung Tieu, Wolfgang Tillmans, Rirkrit Tiravanija, Ambera Wellmann, Anicka Yi – Studio Visit: A Curatorial Project by Anicka Yi and Josh Kline for Performance Space New York – Hauser & Wirth – *
This shit sucks, plain and simple. The gallery is a maze of cubicles, the walls printed with dumb AI-generated images of artist’s studios generated from written descriptions of their studios from early in their career, with a work from each artist slapped on top of it. It’s ugly as sin and, like Josh Kline’s crappy essay, clearly driven by a midlife crisis nostalgia for the salad days. You can almost smell the desperation of these artists, many of them trapped in mid-career freefall, begging the art world for a post-internet revival so they can get back to feeling cool and accomplished and financially secure. I guess I’ll use this opportunity to air the few thoughts I had on Josh’s essay, which, if you haven’t read it, is here. Obviously, by and large, everything he’s complaining about is entirely correct, New York is indeed very expensive and the whole art system is antithetical to supporting artists, sustaining artistic communities, etc., and for people who don’t already know these things it’s a good compendium of the facts. For those that already know that and live here, it’s embarrassingly out of touch and even naive. He seems unaware that anyone younger than him has ever started an alternative project space in the city, he feels entitled to an endless upward career trajectory and an infinite fabrication budget (three years out from a Whitney retrospective and having organized this exhibition at a mega gallery), as if it’s simply „not his problem“ that his practice has aged like milk and no one cares about it anymore. Of course the whole situation is terrible, but moving to Philadelphia is not going to bring back your twenties and no one can manifest the return of the early ’00s by force of will. For all his focus on economic structures, he doesn’t go so far as to comprehend that the financialized economy that’s made everything more expensive is the same one that enriched the people who bought his art, which, if he could admit it, might at least suggest the entropic complexity of the problem and curb his self-righteousness about declaring that things should go right back to how they were back in his day. What’s most annoying, though, is that his „political“ outlook appears to be trapped in a literally 20-year-old mode of liberal participatory optimism that actually believes that artists can simply use their agency to make rents cheaper, and then I guess we’ll „make this the funnest summer in world history.“ So his diagnosis is fine, although I thought most of it went without saying, but the prescription is hopelessly undercooked and narcissistic, incapable of conceiving why the world wouldn’t stay the way it was when it worked for him and focused only on getting it back to that, even though his only idea is to gentrify a smaller city. What he can’t face up to is that the world has changed, certainly for the worse, and artists have to come to terms with that as an unfortunate fact of life. Those changes very much don’t work for him, but younger artists have to get by somehow and, in fact, some do. I’m not even saying artists shouldn’t move to Philly if they want to, I don’t want to dictate the correct way for anyone to do anything. The issue is that the article presents itself as a principled insight when it’s really just the author trying to avoid admitting his career has been left behind. Which I understand, the art market has been particularly cruel to artists who were on top of the world 15 years ago, and after you’ve had major museum retrospective it’s fair to expect that you won’t need to give up and go back to school to become an RN or whatever. Still, times change, and if you want to improve anything you have to adapt to those conditions. Josh’s fantasies about a revival of the Providence DIY scene in Pennsylvania (or Indonesia) are like expecting to step in the same river twice or, I dunno, thinking Woodstock ’99 was going to be like Woodstock ’69.“

https://manhattanartreview.com/manhattanartreview.html

________________________________

https://thereader.mitpress.mit.edu/the-1960s-art-school-experiment-that-redefined-creativity/

_____________
https://taz.de/Kuenstler-Robert-Rauschenberg-in-New-York/!6174383/

Rauschenberg gilt als der innovativste Künstler dieser Generation. Sein Freund und Liebhaber Jasper Johns sagte einmal, er sei der erfinderischste Künstler des 20. Jahrhunderts nach Picasso gewesen. Der Kritiker Jerry Saltz nennt ihn einen „dionysischen Rebellen des Experiments.“ Rauschenberg befreite sich selbst und die Kunst von jedem vertrauten Vokabular und erweiterte den Kunstbegriff ins Unendliche.

________________
Adorno, Ästhetische Theorie 1970.
Leseprobe

aus dem Inhaltsverzeichnis

_________________
Freundlich zugewandter Eigensinn.
sich für quasi ALLES zu interessieren, verbinden und umsetzen zu wollen

Zum Tod von Alexander Kluge eine Lange Nacht
3 Stunden auf Deutschlandfunk Kultur, Erstsendung 2010

______________________


Short Supply | Mollie & Bek

https://www.instagram.com/p/DYAM2eZDKx1/

____________________

Gilles Deleuze: Über die Malerei (1981)


Leseprobe

______________

auf vielfachen Wunsch
hier mein Entfristungsvortrag, gehalten im Herbst 2025,
Sitzungssaal der Akademie der bildenden Künste, Wien.


Kategorien
Alienation keine Material Unterhaltung Zeitgeschichte

Das Meisterspiel, 1998

toller Film von Lutz Dammbeck (DDR, guter Mann, lebt noch) über Arnulf Rainer, die Akademie der bildenden Künste Wien, TUMULT, Nationalsozialismus, die schöne Stimme von Hannelore Hoger uvm.


siehe auch https://herakleskonzept.de/

Lutz Dammbeck Biographie

Empfehlung https://edition-nautilus.de/programm/besessen-von-pop/

Kategorien
keine

KW 51

Liebe Gemeinde!

Wir treffen uns nächsten Dienstag den 16. Dezember 2025 zur Jahresabschlußfeier im 117.

14 Uhr spätestens Abgabe der Kunstwerke, die unter allen Beteiligten verlost werden. Alle Techniken sind erlaubt, Maße unter 30 x 40 Zentimeter.

Bitte verpackt eure Werke. So daß man nicht erkennen kann, was von wem ist. Wir werden dann alle durchnummerieren.

15 Uhr     Präsentation von Lilly Gummerson

16 Uhr    XmasZappyLecturePerformance2025 

Aufbereitete Lesung: „das phänomen wiener gruppe im wien der fünfziger und sechziger jahre (im letzten Jahrtausend) von Gerhard Rühm, 1967“, ca. 30 Minuten mit pünktlichem Beginn

Danach Verlosung
Essen Trinken Musik, 
Ausklang

Wir freuen uns auf euer zahlreiches Erscheinen
Euer Fachbereich Abstraktion

°°°°°°

Dear congregation!

We will meet next Tuesday, 16 December 2025, for our end-of-year party at 117.

Artworks must be submitted by 2 p.m. at the latest and will be raffled off among all participants. All techniques are permitted, dimensions should be less than 30 x 40 centimetres.

Please wrap your works so that it is not possible to tell which is by whom. We will then number them all.

3 p.m. Presentation by Lilly Gummerson

4 p.m. XmasZappyLecturePerformance2025 

Edited reading: „The Vienna Group Phenomenon in Vienna in the 1950s and 1960s (in the last millennium) by Gerhard Rühm, 1967“
approx. 30 minutes, starting sharp

Followed by a raffle

Food, drinks, music, 

closing

We look forward to seeing many of you there.
Your Department of Abstraction

______________

not to forget, don´t miss: we will visit

Verborgene Moderne Zur Faszination des Okkulten um 1900

with guidance by the curator Ivan Ristic on thursday, december 18th at Leopoldmuseum, 4 am | 16 Uhr


Material:
https://www.deutschlandfunk.de/verborgene-moderne-zur-faszination-des-okkulten-um-1900-ausst-in-wien-100.html

F.A.Z. Seelenfänger Leinwand – Von Stefan Trinks
https://archive.ph/frbF0

Der Standard
https://www.derstandard.at/story/3000000286096/seancen-bis-veganismus-spirituelle-stroemungen-um-1900-im-leopold-museum


Kategorien
Kritik Material Outside Vienna Praxis Zeitgeschichte ZKF-Erweiterung

ne travaille jamais !

( … a.k.a. wir müssen hier raus! )

… Hanna Mittelstädt war neulich an der Akademie und hat gelesen aus der surrealistische Zeitschrift. Hier Nachtrag (zum hören) und weiter mit Situationisten und Subrealisten:

https://99zueins.fireside.fm/588

Kategorien
Alienation Kritik Material Outside Vienna Satanismus Unterhaltung

Mixed Picks…

Henry Flynt

corpse of accelerationism

is art a job ?

… consequences of art’s modernist self-sublation

Kategorien
Alienation Kritik Outside Vienna Praxis Zeitgeschichte

DROHNEN

aktuelles Interview mit H S

INTERVIEW

und einer der erwähnten Filme

NOVEMBER 2004

Cookie Consent mit Real Cookie Banner